דיתי מייצרת ערכות לגנים ובתי ספר.

נרשמה לתוכנית של חילוץ ב60 יום ולא הפסיקה מהיום הראשון לשאול אז איפה לפרסם?

מה את אומרת? איך המודעה הזו? אולי להוריד במחיר?

לקח לי שבוע וחצי להסביר לה שהיא צריכה לנשום.

אבל יעל, אני חייבת למכור, המצב לחוץ ונרשמתי כדי להגדיל הכנסות, דחוף.

לאט לאט אני מגלה שהמוצר יפה ומושקע, הכל כאילו מתאים רק שבשטח הגננות לא רק שלא עומדות בתור אצלה כשיש יריד או שיווק,

אלא הן מעפעפות עליה, נצמדות למחיר וממשיכות לאטרקציה הבאה שתרגש אותן ודיתי נשארת עם סחורה שנערמת משנה לשנה

ועוד רעיונות מבריקים שהיא ייצרה ורק מחכים להיחטף, ע״י מישהו, מתישהו, אי״ה, אמן.

דיתי, שאלה: אם תלכי למאפיה ותהיי ממש רעבה, ויעמוד שם שף צרפתי,

עם ניסיון של 15 שנה, למד איטלקית צרפתית ועברית ומומחה בקונדיטוריה מולקולרית ואנין טעם,

משתמש רק בוניל צרפתי והכל בעבודת יד, מה תשאלי אותו? מה יש לאכול!

והוא יוסיף לספר שהכל כאן נעשה בתאבון לבנים וגם הקרם ברולה נרקח במקום, מה תרצי? לאכול!

לעומת מאפית ״עם הארץ״ (שם בדוי), שאליה מגיעים ומציעה שפע של בורקסים מוכנים, קרואסונים,

מאפים אישיים, סנדויצ׳ים בהרכבה עצמית ועוגות בחושות, שתוך 4 דקות מילאת את סלך ויצאת לדרכך, את מי תעדיפי?

במקרה של דקות אחרונות לפני שההסעה מגיעה עם מוישי הקטן?

ברור שאת המאפיה. היעילה, המותאמת, הזריזה והמונגשת בול בזמן הנכון, במקום הנכון עם המוצר הנכון.

האם הצרפתי המדופלם עובד קל? לא. הוא מוכר ומשווק כל היום וכל הלילה, ומחכה לקליינט הפנוי, הרגוע,

אנין הטעם שיסכים להיקשר עימו בעסקי החליפין… ורגע, מה הקשר בין האופה אלינו? פשוט. כולנו אופים!

לכולנו יש קמח ומים והשאלה זה מה מייצרים ממנו.

הקמח והמים זה הכישורים והיכולות שלנו, והבורקסים, קרואסונים ורוגלעך זה מה שאנחנו יכולים לייצר מהם.

השאלה האמיתית בעסקים היא לא מה את עושה, אלא איך מה שאת עושה פותר לי בעיה,

מותאם במיוחד בשבילי ובעצם איך זו הצעה שאני לא יכולה לסרב לה!

אני יכולה לארוז את הידע שלי ולהחליף אותו בשעות יעוץ תמורת כסף,

ועם אותו הידע ואותם הכישורים אני יכולה לערוך סדנאות, קורסים, מאמרים, ספר מקצועי וכנסים עסקיים.

עורכת תוכן עם כישורי קופי יכולה לעשות עימוד ספרים לאברכים והיא יכולה באותה מידה לערוך מוצרים למרצות,

לכתוב מאמרים לעיתונים וגם להעביר הרצאות בנושא או לפתוח חוג כתיבה.

אולפניסטית יכולה להקליט שירים לבת מצוושים ויכולה באותה מידה להפיץ דיסקים לתנועת בתיה,

ללמד אולפן, למכור מוצרים משלימים או לעשות חבילות משתלמות לאירועים.

עסק בריא יציב ורווחי לא מתחיל במכירות,

מכירות הן חלק בילד אין בתוך העסק ובלעדי זה אין עסק,

אבל עסק בלי מוצר נצרך, מנצח, מותאם שעונה לצורך בוער ומוגש בצורה אריזה

וחבילה שנותנת פתרון מלא ויעיל ללקוח האידיאלי עבור המוצר זה

מה שמבטיח את הקיום שלו לאורך זמן.

דיתי הובכה באמצע התוכנית כשבשלב מסוים הכרחנו אותה לצאת לשטח

ולעשות אולי לראשונה בחייה סקר אמיתי של מתחרים ושל גננות, לא בכאילו, ולא בערך וגם לא רק אצל דודתה הגננת מתפרח,

אלא בדיקה מקיפה של מה עובד ומה תקוע, מה חסר ומה מוצף, מה היתרון שלה ומה ה״כמו כולם״ שלה.

זה תהליך קשה. זה תהליך שחייב אותה לצאת מ"האוטיזם העסקי״ שבו מתנהלות הרבה עצמאיות,

ולבדוק מה הולך שם בשוק ואיך להנגיש את המוצר שלי ללקוח המדויק שלי (ומיהו בכלל) בצורה שלא ניתן יהיה לסרב לו,

אם על זה נוסיף מכירות מעולות, זה מה שהופך את המוצר שלי למנצח שמסוגל לשחות בשוק עזוב וגדוש מתחרים

אז היום לדיתי יש מוצר ראשוני שאין גננת שלא רכשה, ויש לה טלפון של מעל 2000 גננות ישירות

ויש לה קשר איתן ומנוי חודשי למוצרי גרפיקה מתכלים לילדים ועסק חי, כזה שסופג מכות ומגיב מיד ומתקן מיד.

היה לה יותר קל לייצר לוגו ולהגיד שיש לה עסק…

היא העדיפה להיות אמיצה וקודם לייצר מוצר שנחטף מהמדף ואז להוסיף לזה מנוע שיווקי חזק.