שרה היא אישה חרוצה שיודעת להתבטא היטב, מובילה, כריזמטית, מתלבשת יפה ונראית טוב;

אוהבת את המשפחה והילדים שלה , עובדת חזק, יש לה רעיונות, היא מוכשרת מאוד, אוהבת לעשות הרבה דברים,

התוצרים  שלה וואהו, כולם אומרים עליה שבטח היא מרוויחה הרבה כסף, כי כל מה שהיא נוגעת זהב, והלקוחות גומרות עליה את ההלל.

היא הגיעה אלי לפגישה לבד.

"הכל בסדר?" שאלתי

היא כבר הודיעה נחרצות למזכירה שלי שבעלה לא יגיע ,אז לא הייתי מופתעת

אבל עדיין בעדינות ניסיתי לדלות.

"ארגיש לא בנוח לדבר לידו" היא התחילה לשחרר …"כל דבר אנחנו חושבים הפוך.

זה פשוט מעצבן אותי ואין לי כח"

"זה בסדר, זה מוכר"- אני מרגיעה אותה.

"אז בואי נתחיל, מה המטרה שלך? לאן את רוצה להגיע? עם מה את רוצה לצאת מכאן?"

"אני רוצה…" היא מפרטת בשטף … ופתאום היא נעצרת ואומרת לי "אבל הוא רוצה משהו אחר בכלל"

"מה הוא רוצה?"- אני שואלת אותה

"הוא רוצה שאני אוציא תואר ואלמד משהו מקצועי. הוא אומר שאי אפשר בכלל להרוויח כסף בלי לימודים רציניים,

ושאי אפשר להרוויח כסף בכלל במקצוע שאני עובדת.

שבמקצוע הזה זה לעבוד מהבוקר עד הערב ולהרוויח גרושים

כי אני צריכה הרבה השראות וכל דבר עד שאני חושבת, ואני מדברת עם הלקוחות הרבה…

וכל העצמאיות מרוויחות בסוף כמו שכירות אחרי ההוצאות..

די אין לי כח, הוא מעצבן אותי"

"שרה, מה בעיקר מעצבן אותך?"

"האמת שזה לא מעצבן אותי, וגם הוא דואג לי "בover" באמת

אני רוצה לישון, הוא לוקח את כולם, הוא מכין לי סנדוויצים, הכל באמת.

זה לא זה

בעיקר כשהוא שואל שאלות על כסף זה מוריד לי את הביטחון"

אני מרגישה שהכל מתערבב לה: נקיפות המצפון, התסכול, חוסר האונים, הכמיהה לדבר איתו בלי להתעצבן עליו, הבעתה מעצמה שהיא כ"כ מתעצבנת.

"שלא תביני" היא מגנה עליו " הוא יותר מדי טוב, זה מרוב שהוא דואג לי,

הוא אינו רוצה שאעבוד קשה ולא שאעשה דברים שמעייפים אותי, שאפסיק לרצות לקוחות, ושאעשה להם סטופ , אבל אני שונאת שהוא אומר לי את זה."

"זה מה שמעצבן אותך?" אני שואלת "אני מרגישה שיושב שם משהו אחר…"

"כן , כי הוא רוצה כסף, נכון? אז איך זה יקרה אם אעבוד בלי להתאמץ? בלי לתת שירות? בלי לבנות לי קהל לקוחות מעריץ?

אני לא רוצה אף לקוחה שאינה מרוצה! זו הרמה שלי! רק ככה מצליחים!

ולמה הוא חושב שמי שלומדת ומוציאה תארים מרוויחה כסף בלי לעבוד? ושעובדת שכירה זה לא בא על חשבון הבית?

לא שהוא בא אליי בטענות אבל אני יודעת שזה מפריע לו. וגם לי זה מפריע.

את חושבת שאין כסף במה שאני עושה? מה את חושבת?"

היא מחפשת אישורים..

"אינני חושבת כלום. אני בודקת מספרים, היתכנות פוטנציאל … " אני אומרת לה.

ומבררת בעדינות

"נו, ומה המסקנה שהגעתם אליה? דיברתם על זה?"

"כן. הוא אמר שהוא לא רוצה לגמור לי את הכח והעיקר שאעבוד בשמחה

אז הוא מפסיק להתערב, ועדיפה לו פת חרבה ושלווה בה. העיקר שאיביא לו ת'כמה אלפים וזהו.

החלטנו שהוא יהיה אחראי על הכספים של הבית ואני של העסק

ומעכשיו הוא יודע שאם הוא יתקרב לעסק שלי יהיה פיצוץ" היא אמרה,

סומק קל הציף את לחייה והיא זעה באי נוחות על הכיסא

"הבנתי" אני מהמהמת.

שתיקה.

"שרה, מה את רוצה? " אני שואלת אותה

"כסף" היא עונה לי

"ומה עוד?"

"עוד כסף, ושאני יפסיק לדבר עליו כל כך הרבה"

צללנו לתוכנית עבודה. מיקוד . בניית מוצר שווה ורווחי בפחות עבודה. פחות התעסקות עם שירות לקוחות.

היה שלב שבו הגענו למסקנה שהיא צריכה להשקיע סכום של כסף

בדקנו מאיפה היא תחזיר, תוך כמה זמן, צפי של הכנסה…

ואז אני שואלת בעדינות

"אוקיי, ויש לך את הכסף?"

-"לא, אצטרך הלוואה"

– "ואיך תקחי את ההלוואה?"

"אומר לו שישיג"

=" אבל הוא אינו מעורב…"

-"כשאני רוצה משהו אני מוציאה ממנו, אל תדאגי"

הופ.

חתכתי אותה

" להפוך אותו לכספומט ולסתום לו את הפה?

אין דבר כזה.

אם את רוצה שהוא יעזור לך, הוא חייב להיות מעורב במה שקורה,

ולהבין למה זה משתלם,

שתחשבו ביחד כזוג האם זה נכון לכם לקחת את הסיכון"

"טוב, אז חבל על כל הזמן שישבנו

אין סיכוי שהוא יסכים, אם אני יסביר לו" היא אומרת בעצבים

"וגם אין לי כח להסביר לו את כל זה.

הוא פחדן וזהו." היא מתנשפת ומאשימה

"את מרשה לי לחשוב אחרת?" אני שואלת אותה

"אין לך מושג מי הוא"

"לך אין מושג להכיר את מה ששונה ממך

הוא בסה"כ חושב אחרת ממך, מקבל החלטות בצורה שונה

ואני בטוחה שאם הוא יראה מספרים הוא דווקא ייתן יד לתהליך"

"איך את יודעת?"

"זוכרת שאמרת שהוא רוצה לימודים מקצועיים וכו'?

זה גילה לי עליו שהוא בסה"כ בין אדם שצריך אסמכתאות.

הוא אינו מתלהב ומתרגש ומאמין

הוא צריך נתונים וחוות דעת מקצועית שזה עובד, ועדיף שאני גם אפרט לו למה אני חושבת שזה יעבוד"

"נכון, אם הוא יהיה פה הוא יחפור לך בשאלות פדחניות"

"הוא לא יחפור

הוא ישאל שאלות הגיוניות

הוא ילבן את הדברים, יבחן את הצדדים ויקח החלטה הגיונית

זה כסף לא?"

"אוף"

"מה אוף?"

"אין לי כח לזה"

"אין לך כח להגנה?"

"מה הגנה?"

"שרה יקרה, זה יגן עליך

כי כשזה לא ילך כמו שרציתם הוא יהיה איתך ביחד ויחשוב איתך על פתרונות

ולא יגיד לך 'אמרתי לך'"

"אבל באמת שאיני יודעת להסביר את כל המספרים האלו."

"אין דבר כזה

את חייבת לדעת להגיד את זה

אם היית באה איתו היית חוסכת את זה לעצמך"

היא מתכנסת.

"טוב, אדבר איתו ונראה",

היא קמה בהפגנתיות ויוצאת.
.

ואני יודעת שהיא ויתרה על התוכנית

כי אם היא לא היתה מוותרת

היא הייתה מבקשת הסבר איך להסביר לו.

להקדמה>>>

לכניסה לאתר של אביגיל קראווני>>>